“תעשי את זה את.” ארבע מילים שאמר לה בעלה בשישי בבוקר, מעל כוס קפה והפכו רעיון חולף בפקקים לתל אביב לפודקאסט עם עשרות ראיונות.
ענבל מצנע, מאמנת של מנהלות בכירות ועצמאיות ומגישת הפודקאסט “דברים שלמדתי מנשים מצליחות”, ישבה מולי לשיחה על כל מה שנשאר איתה אחרי כמעט חמישים שיחות עם שחקניות, מנכ”ליות, סופרות ומדליסטיות אולימפיות.
והתשובה הראשונה שלה מפתיעה: השיעור הכי גדול לא הגיע מאף אחת מהן, אלא מהרגע שבו החליפה את השאלה “למה אני?” בשאלה “למה לא אני?”
משם השיחה גלשה למקומות שלא ציפיתי. ירדן ג’רבי, המדליסטית האולימפית, שמגדירה את עצמה “אלופה בלהיכשל” וחיה לפי חוק העשרים וארבע. סמדר שיר, שהגיעה לאולפן אחרי שמונה חודשי מרדף ורק שם התברר שהיא בכלל התכוונה לפודקאסט אחר. ותיק רפואי אחד שנמצא בבוידם אחרי שבעה, ובו מילים שגרמו לענבל להבין מאיפה מגיע הקול הפנימי שליווה אותה כל החיים.
גם אני נפתחתי שם – על הכישלון במבחני הלשכה שדווקא שלח אותי להצלחה בתחום דיני המשפחה, על הריצה שחזרתי אליה בגיל 57, ועל תסמונת המתחזה שיום אחד פשוט הלכה ולא חזרה.
שאלות שהפרק עונה עליהן:
- למה דווקא עכשיו טראומות ישנות מהילדות צפות ועולות?
- איך הופכים כישלון מאסון לנקודת מפנה?
- מהי תסמונת המתחזה, למה גם דוקטור לפסיכולוגיה סובלת ממנה – ואיך מדברים איתה במקום להילחם בה?
- מה הקשר בין גזלייטינג בבית לקול הפנימי שאומר לך “מי את בכלל”?
- למה “מזוודה ליד הדלת” היא המשפט שכל אישה צריכה לאמץ?
- מה ההבדל בין איך שגברים ונשים מגיבים להצעת קידום, ומה זה אומר על היחסים שלנו עם כסף?
- ואיך ארבעים בריכות לימדו את ענבל שהמחשבות מגבילות יותר מהמציאות?
זה אולי נשמע כמו פרק על הצלחה, אבל בעצם זה פרק על הקולות שאנחנו מחזיקות בראש – של ההורים, של בני הזוג, של המתחזה, ועל הרגע שבו מחליטות להפסיק לתת להם לנהל אותנו. אם גם את מכירה את הקול שאומר “מה פתאום אני?”, הפרק הזה עשוי להיות הרגע שבו תוסיפי לו מילה אחת קטנה: לא.
___
דרגו אותנו באפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם: לדירוג עכשיו >>
לחצו כאן לקבוצת הפייסבוק בית ספר לקארמה טובה.