בפרק 72 של הפודקאסט אירחתי את עו"ד ענת ליפשיץ לשיחה מרתקת על ניכור לעת זיקנה הנעשה במטרה לנצל את התלות של הזקן, תוך בידודו מבני משפחתו ומכריו ותוך השפעה בלתי הוגנת שמופנית כלפיו ולעיתים תוך השתלטות על רכושו.
ענת ליפשיץ היא דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן העוסקת בנושא חשוב, מעניין ועצוב: זכויות לקשרים בין דוריים בזקנה. לחקירת נושא זה הגיעה ליפשיץ לפני למעלה מעשור בהיותה עוזרת משפטית שנקראה לסייע לשופטת שעמדה בפני פרישה לסיים את כתיבת פסקי הדין שלה.
בעודה נוברת בארגזי תיקים העוסקים בדיני ירושה, נתקלה בעוד ועוד מקרים של עוולות בהם ילדים גורמים להוריהם להתנכר לילדיהם האחרים לפעמים מתוך מטרה להשתלט על רכושם. חוסר הצדק שזעק מבין השורות נחרט במוחה, ולימים היא פרסמה מאמר פורץ דרך העוסק בתופעה זו, ומדגים את ההקבלה בין הניכור ההורי המוכר לנו מסיפורי גירושין לבין ניכור לעת זקנה.
במהלך השיחה המרתקת והחשובה הזו עסקנו בשאלות הבאות:
- מה הקשר בין ניכור הורי בו מסיתים את הילד כנגד אחד מהוריו, לבין זקן המוסת נגד אחד מילדיו?
- מה הם הסימנים המקדימים להסתה וניכור לעת זיקנה?
- מהי השפעה בלתי הוגנת, ומדוע כל כך קשה להוכיח אותה?
- כיצד במסווה של דאגה משתלטים על חירותו של הזקן ועל אמצעי התקשורת עימו?
- מה קורה כשלאדם כשיר ואוטונומי לא היה מידע מהימן שיאפשר לו לקבל החלטות כשירות ואותנטיות?
- היה או לא היה? או: כיצד ירידה בתפקוד הקוגניטיבי הופכת לקרקע פורייה לגזלייטינג?
- כיצד, באופן לא מכוון, דווקא השמירה על הפרטיות והחיסיון בתיקי ניכור לעת זיקנה גורמת להמשך התופעה ולחיזוקה?
- עוד לא אבדה תקוותינו: איך לפעול כדי למנוע/למזער את התופעה בזמן שההורה הזקן עדיין בחיים?
- סעדים לקשר – מה ניתן לעשות במצב בו אחד מאחיך מנכר את ההורה, ואתה מוצא את עצמך נלחם שיאפשרו לך לפגוש באביך או באימך?
ולסיכום, השילוש הקדוש: ניימינג, בליימינג וקליימינג: מדוע מתן שם לתופעה הוא הצעד הראשון בבואינו למצוא אשמים, ולבקש עזרה בפתירת המצב הבעייתי?
מוזמנים להצביע לנו לתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים
בקטגוריות:
- פודקאסט הלייפסטייל של השנה
- הפודקאסט העצמאי של השנה
דרגו אותנו באפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם: לדירוג עכשיו >>
לחצו כאן לקבוצת הפייסבוק בית ספר לקארמה טובה.
