בפרק 238 של הפודקאסט אירחתי את ד״ר מתי הר לב, לפרק בלתי נשכח גם עבורי אישית. היא סיימה תיכון בגיל 16, תואר ראשון בגיל 18, תואר שני בגיל 20. מבחוץ – ילדת פלא על מסלול בלתי ניתן לעצירה. מבפנים – אישה שהרגישה שהיא מתחזה לגרסה של עצמה שמעולם לא הייתה אמיתית. חרדה, מועקה, תחושת נתק עמוקה שגדלה ביחס ישר להישגים. ככל שהצליחה יותר – כך הרגישה פחות. היא לא ידעה למה. עדיין.
התשובה הגיעה באמצע שיעור קרימינולוגיה, כשסטודנטית שאלה בתמימות: “מישהי שאונסים אותה פשוט שוכחת את זה?” – ותודעתה התפרקה. זיכרונות שהיו מודחקים עמוק עלו בבת אחת. פגיעה מינית מתמשכת מגיל צעיר. ותת-המודע שלה, שנים לאחר מכן, עדיין לחש לה בשקט: “אם לא היית טיפשה זה לא היה קורה לך.” זה היה הרגע שבו היא הבינה שכל הכאב שסחבה לא היה חולשה – הוא היה שער.
השאלות שענינו עליהן בפרק:
- מה זו בכלל “מנהיגות תודעתית” ואיך היא שונה מכל שיטת פיתוח עצמי אחרת?
- מה ארבעת השערים שמובילים ממקום של ריאקציה אוטומטית ליצירה מודעת?
- האם אפשר לסלוח לפוגע – ובו זמנית לבחור לסלק אותו מחייך?
- איך חרדה יכולה להפוך מאויב לכלי ריפוי?
- מה ההבדל בין קבלה לבין ויתור?
יש נשים שהחיים פגעו בהן בשיטתיות, בשקט, בגיל שבו עוד לא ידעו שיש להן זכות להתנגד. הן גדלו, הצליחו, בנו קריירות מרשימות – ובתוכן המשיכה לחיות ילדה שמעולם לא הרשו לה לדעת שמה שקרה לה לא היה אשמתה. הפרק הזה לא מדבר על “לחשוב חיובי”. הוא מדבר על לרדת לשורש – לפגוש את הסיפור שתת-המודע שלך כתב עליך בחושך, ולהחליט שאת זו שכותבת מעכשיו. לא הטראומה. לא הפחד. לא מה שאמרו לך שאת. את.
דרגו אותנו באפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם: לדירוג עכשיו >>
לחצו כאן לקבוצת הפייסבוק בית ספר לקארמה טובה.