המדריך להגנה עצמית מילולית

דמייני שאת בסיטואציה חברתית או מקצועית, מישהו זורק הערה מזלזלת, חודרנית או מקטינה, ואת… קופאת. בראש שלך רצות אלף מחשבות: “לא נעים לי”, “מה הוא יחשוב?”, “אני לא רוצה לעשות עניין”.

חונכנו להיות נעימות, שקטות ומכילות, גם כשמישהו דורך לנו על הנשמה. אנחנו סוחבות על הגב את הרגשות של כל העולם, מפחדות להיחשב “ביצ’יות” או “תוקפניות”, ומשלמות על כך במחיר כבד של ביטול עצמי ומתח נפשי מצטבר.

הסבל האמיתי הוא לחיות בתוך “בגדים קטנים מדי” – נשים חכמות ומוכשרות שחוסמות את הביטוי העצמי שלהן רק כדי לא לאכזב. זהו המלכוד שבו ה”לא” שלך תמיד מרופד באלף תירוצים, כי את מרגישה שהרצון הפשוט שלך הוא לא סיבה מספיק טובה.

שאלות שענינו עליהן בפרק:

• למה נשים “קופאות” מול הערות פוגעניות ואיך שוברים את מנגנון הקיפאון הזה?
• מה הקשר המפתיע בין הורמון האסטרוגן ליכולת שלנו להפסיק לרצות אחרים?
• איך מציבים גבול בלי לבקש רשות ובלי להישמע לוחמנית?
• “הגנה עצמית לבבית”: האם אפשר להגיד “לא” ולהישאר אדם טוב?
•  למה המילה “ביצ'” היא בעצם מכשיר פיקוח חברתי שנועד להשתיק אותך?
• איך שאלה סקרנית אחת יכולה להחזיר לך את הכוח בסיטואציה?

הפרק הזה הוא קריאת השכמה לכל מי שנמאס לה להיות “נחמדה מדי” על חשבון הבריאות הנפשית שלה. רביד מנשה מפרקת את המיתוס שגבולות הם דבר רע ומלמדת אותנו ש”לא נעים לי” הוא האויב הכי גדול של החופש שלנו. הגנה עצמית מילולית היא לא על לצעוק, אלא על להפסיק לפחד לאכזב אנשים שלא מכבדים את המרחב שלך.

אם את מרגישה שאת תופסת פחות מדי מקום בחיים של עצמך, הפרק הזה ייתן לך את הכלים להחזיר לעצמך את הכתר. כי בסוף, אם מישהו מרגיש לא בנוח בגלל שהצבת גבול – הבעיה היא שלו, לא שלך.

___

דרגו אותנו באפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם: לדירוג עכשיו >>

לחצו כאן לקבוצת הפייסבוק בית ספר לקארמה טובה.