מה קורה לנפש כשמצב חירום הופך לשגרה? כשאזעקה כבר לא מקפיצה, כשמלחמה מרגישה כמו “הורדת הילוך”, וכשרק בנחיתה בפריז מבינים פתאום כמה לחץ נשאנו על הגב – משהו בתוכנו משלם מחיר.
חגית וייסברג, עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת בטראומה, מגיעה לפרק הזה כדי לתת מילים בדיוק לדבר הזה שכולנו מרגישים ולא יודעים להסביר: טראומה מתמשכת.
חגית, העובדת הסוציאלית האחראית של מרפאת הטראומה בבית החולים גהה שהוקמה אחרי השביעי לאוקטובר, מספרת איך נראית פוסט-טראומה היום – לא רק אצל לוחמים ושורדי נובה, אלא אצל כולנו.
השיחה נעה בין הקליניקה לחיים עצמם: העברה בין-דורית של טראומת השואה, נשים שחיות במערכות יחסים רעילות ונמצאות בטראומה כל הזמן, ואיך אירוע גדול אחד פותח פתאום את כל הפצעים הישנים שהצלחנו לדחוק. חגית גם משתפת בסיפור אישי מטלטל על הדרך שבה הפכה למטפלת שיודעת בדיוק איך מרגיש הבור – כי היא הייתה בו.
שאלות שהפרק עונה עליהן:
- למה דווקא עכשיו טראומות ישנות מהילדות צפות ועולות?
- האם זה שהתרגלנו לאזעקות זה סימן לחוסן או נורת אזהרה?
- איך טראומה עוברת מדור לדור, גם בלי מילים?
- מה זה טיפול EMDR, איך הוא עובד וכמה טיפולים באמת צריך?
- למה בעיות שינה הן רק קצה הקרחון ומה הגוף מנסה להגיד לנו כל היום?
- מה משותף בין מי שחי תחת טילים לבין מי שחיה עם בן זוג פוגעני?
אם גם אתם מרגישים שאתם “בסדר” אבל משהו בפנים לא נרגע כבר שנתיים וחצי – הפרק הזה הוא בשבילכם. ואם אתם מכירים מישהי שאומרת “המצב לא משפיע עליי” תשלחו לה אותו. היא תבין למה.
___
דרגו אותנו באפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם: לדירוג עכשיו >>
לחצו כאן לקבוצת הפייסבוק בית ספר לקארמה טובה.